איך מחזירים את הכלב לשגרה ללא חרדת נטישה בתום סגר הקורונה?

 

התגעגעתם בימי הקורונה לחזרה לשגרה?

 

לכלב שלכם, שהתרגל לתשומת לב ולנוכחותכם הקבועה בבית, השינוי יכול להיות קשה ולהוביל להתפתחות חרדת נטישה. 

 

וירוס הקורונה שינה בבת אחת את המציאות שלנו ותבע מאיתנו להסתגל לשגרה חדשה לגמרי, בסגר מלא או חלקי בבית במשך ימים ושבועות ארוכים.

עבור החברים הטובים שלנו, הכלבים, זו היתה חגיגה של בילוי זמן איכותי רב יותר עם בעליהם לכל אורך היום, עם שפע תשומת לב, משחקים וטיולים משותפים רבים ברדיוס של 100 מטר.

אבל עכשיו כשאנו חוזרים לאט לאט לשגרה הקודמת, יוצאים לעבוד או ללמוד, לקניות, לחברים ולטיולים בטבע,

הכלב עלול להתקשות בהסתגלות למצב, בו הוא מבלה חלק גדול מהיום לבדו, בלעדיכם.

מה אפשר לעשות כדי להקל על הכלב ואולי למנוע את חרדת הנטישה?

מה אפשר לעשות כדי להקל על הכלב ואולי למנוע את חרדת הנטישה?

 

מהי חרדת נטישה בכלבים?

 

חרדת נטישה הינה מצב פסיכולוגי של חרדה עמוקה וסטרס בגלל פרידה ממושא הקשר הרגשי שלו – וזה נכון לגבי כלבים בדיוק כמו לבני אדם.

בכלבים היא יכולה להתבטא בהתנהגות חריגה בשעות בהן אתם נעדרים מהבית: הכלב החרד עלול לילל ולנבוח ארוכות, להרוס חפצים, לגרד דלתות, לעשות צרכים ברחבי הבית ועוד.

 

אתם מוזמנים לקרוא עוד בכתבה שפרסמנו בעבר על חרדת נטישה בכלבים.

 

מדוע משבר הקורונה יכול להוביל להתפתחות חרדת נטישה בכלבים?

 

השינוי התהומי, ממציאות בו ביליתם את רוב או כל השעות בבית עם הכלב לשגרה בה אתם "נעלמים" לפתע לשעות ארוכות, יכול להשפיע באופן קשה על הכלב.

כיצור חברתי הקשור מאוד לבעליו, היציאה מהסגר של משבר הקורונה עלולה להבהיל את הכלב, לגרום לו לחץ נפשי ולפתח אצלו חרדת נטישה.

 

האם כל כלב בסכנה להתפתחות חרדת נטישה בעקבות משבר הקורונה?

שינויים משמעותיים אינם קלים לאף אחד, לא לבני אדם ולא לכלבים, אך כמובן שיש מי שמתמודדים ביתר קלות ויש מי שלא.

כלבים שהינם יותר בסיכון לפתח חרדת נטישה בעקבות סיום הסגר הקורונה הם כלבים שאומצו ממש לאחרונה (ולכן מכירים רק את המציאות בה אתם איתם 24 שעות ביממה)

וכלבים שהפגינו בעבר תסמינים של חרדת נטישה.

 

מה אפשר לעשות כדי להקל על הכלב ואולי למנוע את חרדת הנטישה?

אפשר ומומלץ להקדים תרופה למכה, ולנסות "לתרגל" את הכלב לקראת השינוי הקרב בכדי לסגל אותו למציאות פוסט הסגר.

תרגולים אלו יגרמו לשינוי להיות הדרגתי יותר, ופחות מלחיץ.

 

איך עושים את זה?

פשוט מתרגלים את הכלב בנטישות קצרות: יוצאים מהבית בלעדיו לזמנים קצרים, למשל 5 עד 10 דקות.

בלי הרבה תשומת לב אליו לפני כן, טקסים ופרידות ארוכות, אלא רק פרידה קצרה קבועה במשפט-שניים.

עם הזמן תגדילו את משך ההיעדרות שלכם, וגם את מספר הפעמים לאט לאט.

אפשר גם בנוסף לתרגל את הכלב לבלות לבדו בלהיכנס לחדר אחר ולסגור את הדלת לזמן מה. החשיפות החוזרות הללו ירגילו את הכלב ויבהירו לו שגם אם אתם עוזבים, אתם עתידים לשוב.

 

התרגול ההדרגתי מומלץ גם כי הוא יכול לחשוף בעיות בשלב מוקדם:

אם אתם רואים כבר בתרגולים הקצרים שהכלב מאוד מתקשה להתמודד עם לכתכם, זה הזמן לפנות לווטרינר לייעוץ כדי להשיג טיפול לכלב לפני שהבעיה תחמיר.

בהצלחה!