כשל כליות בכלבים ובחתולים
פגיעה בתפקוד הכליות בקרב חתולים וכלבים הינה מחלה נפוצה בעיקר בבעלי חיים מבוגרים וזקנים. הפגיעה יכולה להיות כרונית או אקוטית. כשל כלייתי הינו כשהכליות אינן מסוגלות להמשיך במילוי תפקידן החשוב בגוף. מה ההבדלים בין כשל כלייתי כרוני לאקוטי, והאם ניתן לטפל בחיה הסובלת וכיצד?
כליות הן צמד איברים בעל תפקידים חיוניים במערכת השתן, הן של בני האדם והן של כלבים וחתולים: הן מסננות את הדם, אחראיות להפרשת חומרי פסולת ותוצרי לוואי רעילים מהגוף, הן מייצרות הורמונים חשובים, ומווסתות את מאזן המלחים והמים בגוף. יחידות התפקוד והמבנה הבסיסיים של הכליה נקראים נפרונים, וכשיש פגיעה ביותר מ-70 אחוז מהנפרונים מוגדר המצב ככשל כלייתי – מצב בו הגוף מתחיל לסבול מבעיות שונות על רקע חוסר תפקודן של הכליות.
בשני הסוגים של כשל כלייתי, אקוטי וכרוני, החתול או הכלב חייבים לעבור אבחון מסודר ולקבל טיפול וטרינרי בהקדם.
מחלת כליות אקוטית מול כרונית
כשל כלייתי בכלבים ובחתולים יכול להיות אקוטי או כרוני. נסביר מעט על ההבדלים ביניהם:
מחלה כרונית היא מחלה המתפתחת לאורך זמן רב בהדרגה, לאט, עם שינויים קלים. למעשה, יכול להיות שהחתול או הכלב יהיו חולים בה תקופה ארוכה, לפעמים אפילו מספר שנים, בטרם הבעיה תתגלה ותאובחן. המחלה יכולה להופיע על רקע גנטי, גיל או גורמים אחרים. לא ניתן לרפא מחלת כליות כרונית או להחזיר את המצב לקדמותו. אך ניתן להאט את התהליך במידה ואובחן בשלב מוקדם, ולהאריך את חיי הכלב או החתול, ולשפר את איכות חייהם. למעשה, ישנם כלבים וחתולים שחיים במשך שנים למרות שהינם חולים בכשל כליות כרוני, הודות לטיפול מתאים.
כשל כליות אקוטי בכלבים ובחתולים נקרא גם כשל חד או חריף – זהו מצב חירום שנוצר ומחריף לסכנת חיים במהירות רבה, תוך ימים בודדים. כשל כזה נגרם לרוב מאירוע פתאום וחריף המוביל לפגיעה בכליה, כגון מחלה, התייבשות, מכת חום, הרעלה וכו'. עם זאת, דווקא כשל כלייתי אקוטי אצל כלבים וחתולים יכול להיות בר ריפוי, ולפעמים אפשר להחלים ממנו בעזרת טיפול וטרינרי מתאים ומהיר.
תסמיני כשל כלייתי בכלבים ובחתולים ואבחון המחלה
כאמור, כשל כליות אקוטי אצל כלבים וחתולים מופיע בבת אחת, לעתים בשל חשיפה לרעלים שונים, זיהומים, עקיצות וכו'. התסמינים הם: חוסר תיאבון, חולשה, אפאטיות, הקאות ושלשולים.
בכשל כליות כרוני התסמינים הצצים על פני השטח עם הזמן יכולים להיות: צימאון המתבטא בשתייה מרובה, השתנה מרובה ואיבוד משקל. בהמשך עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון הקאות, אובדן תיאבון, ריח רע מהפה, חולשה ואפאטיות. בהמשך יכולים להתפתח כיבים בפה ואנמיה.
פגיעה בתפקוד הכליות אצל חתולים וכלבים ניתן לאבחן באמצעות בדיקות דם ושתן במרפאה וטרינרית. במידת הצורך ועל מנת להבין עד כמה חמור המצב, מומלצות לעתים בדיקות נוספות, כמו לדוגמא אולטרסאונד.
אופן הטיפול בכשל כלייתי של החתול או הכלב
כפי שהוסבר קודם, כשל כלייתי אקוטי הינו חמור ומתדרדר במהירות, אך דווקא יש סיכוי לעתים להחלמה אם בעל החיים מובא אל הווטרינר בשלב מוקדם מספיק. הטיפול כולל עירוי להשבת נוזלים ומלחים, וכן תרופות כגון אנטיביוטיקה, ויטמינים וכו'. הטיפול מבוצע תוך מעקב על לחץ הדם וכמות השתן המיוצרת על ידי החתול או הכלב ובדיקות דם עוקבות.
לכשל כליות כרוני בכלבים ובחתולים אין תרופה, אך ניתן לחיות עם כשל כליות כרוני לאורך זמן בעזרת טיפול מתאים, סימפטומטי, המשפר את איכות החיים. הטיפול במקרה כזה מותאם באופן ספציפי למצבו של הכלב או החתול, כולל התאמת תזונה רפואית מיוחדת עבורו, וכן טיפולים בתסמינים המופיעים אצלו – למשל מתן נוזלים במקרה של התייבשות, תרופות נגד אנמיה, תרופות נגד יתר לחץ דם וכו'.
אולי יעניין אותך גם: אלרגיה אטופית בכלבים ובחתולים
המרפאה מעניקה את שירותיה לכפר יונה, יישובי השרון, נתניה, והסביבה.
