תסמונת קושינג בכלבים
סינדרום קושינג (או hyperadrenocorticism) היא מחלה הנובעת מפעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה היוצרת עודף כרוני של הורמון קורטיזול בגוף. היא נפוצה בקרב כלבים, וגם קיימת אך נדירה בחתולים ואפילו בבני אדם.
המחלה נקראת על שם הרופא הראשוו שדיווח עליה, ושמו הארווי קושינג.
מהי בלוטת יותרת הכליה?
בגוף הכלב, החתול או האדם יש צמד בלוטות יותרת הכליה, הנקראות גם אדרנל, אחת בצד כל כליה.
תפקידן הוא לייצר ולהפריש הורמונים למחזור הדם.
ההפרשה היא בתגובה להורמון אחר, ACTH, אותה מפרישה בלוטת יותרת המוח.
מה גורם להופעת תסמונת קושינג ולעודף קורטיזול בגוף הכלב?
לרוב (כ-80% מהמקרים) האשם הוא בבלוטת יותרת המוח דווקא.
גידול בבלוטה זו, למשל, יכול לגרום להפרשת יתר של הורמון ה-ACTH, המאותת לבלוטות יותרת הכליה לייצר ולהפריש עוד קורטיזול.
יתר המקרים הם בדרך כלל בעיה בבלוטת יותרת הכליה עצמה, אך לעתים טיפול רפואי של מתן סטרואידים ממושך לכלב יכול גם הוא להוביל לתסמונת קושינג.
אלו כלבים הם בסיכון להתפתחות תסמונת קושינג?
התסמונת קיימת בכל גזעי הכלבים ובגילים מגוונים, אך נפוצה יותר בגילאי 6-8.
מהם התסמינים לקושינג בכלבים ולמה היא גורמת?
הפרשת הסטרואידים העודפת של בלוטת יותרת הכליה משפיעה על מערכות רבות בגוף.
בין תסמיניה ניתן למנות:
• אכילה מרובה
• שתייה רבה והשתנה מוגברת
• קרחות עור, דלקות בעור ונטייה להיפצע בקלות בשל העור הדק
• פרווה דלילה ויבשה, אובדן פרווה
• בטן מוגדלת ורפויה
• הלחתה רבה
המחלה גורמת גם סבל לכלב, כאבים, הגברה משמעותית של הסיכון ללקות במחלות שונות (כמו דלקת כליות, דלקת בדרכי השתן, סוכרת, קשיי נשימה ועוד), וללא טיפול היא גם עלולה להסתיים במוות כתוצאה מקריש דם או אוטם ריאתי.
התסמונת מתפתחת בדרך כלל לאט ובהדרגה, לאורך זמן, ואבחונה מורכב.
כדי לאבחן אותה יש צורך במספר בדיקות שונות שיבוצעו במרפאה על יד וטרינר.
איך מטפלים בתסמונת קושינג בכלבים?
מאחר וישנן סיבות שונות למחלה, סוג הטיפול תלוי בסיבה להתפתחות התסמונת.
כשהבעיה היא בבלוטת יותרת המוח, הטיפול הוא לרוב תרופתי כימי.
במקרים בהם הבעיה היא בגידול נטול גרורות בבלוטת יותרת הכליה, יתכן שההמלצה תהיה ניתוח מורכב להסרת הגידול.
אם מדובר בתגובה לטיפול סטרואידים, מפסיקים את מתן הסטרואידים בצורה הדרגתית ומבוקרת.