עדכון לחוק חיסון הכלבת – אפריל 2024: מה חדש?
עדכון לחוק חיסון הכלבת – אפריל 2024: מה חדש?
חיסון הכלבת מהווה חלק בלתי נפרד מהשמירה על בריאות הציבור ובעלי החיים בישראל.
החל מאפריל 2024 נכנס לתוקף שינוי משמעותי בחוק חיסון הכלבת, המפחית את התדירות המחייבת של החיסון לכלבים מסוימים.
במאמר זה נסביר את השינוי, את הסיבות לו, ואת השלכותיו האפשריות על בריאות הציבור ובעלי החיים, לצד התייחסות למצב הכלבת הנוכחי בישראל.
השינוי בחוק: מחובת חיסון שנתית לשנתיים
עד כה, החוק בישראל דרש חיסון כלבת לכלב אחת לשנה.
החל מאפריל 2024, כלבים שחוסנו לפחות פעמיים בעבר יידרשו לקבל חיסון אחת לשנתיים בלבד.
שינוי זה משקף התאמה לסטנדרטים המקובלים במדינות רבות בעולם, שבהן תדירות החיסון מתחשבת ביעילותו לטווח ארוך.
מי זכאי להארכת התדירות?
כלבים שחוסנו פעמיים לפחות – בתנאי שחיסונים אלו בוצעו בזמנים הנכונים ובהתאם להנחיות.
למה הוחלט לשנות את החוק?
• מחקרים עדכניים מראים כי החיסון לכלבת יעיל לתקופה של עד שנתיים ויותר.
• הפחתת הנטל הכלכלי על בעלי הכלבים, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית.
• שיפור הבקרה הרפואית – הארכת התדירות מאפשרת פיקוח מדויק יותר על מצבם הבריאותי של הכלבים במסגרת הביקורות.
הכלבת בישראל: מצב חירום לאומי
השינוי בחוק מגיע בתקופה רגישה במיוחד.
מאז תחילת המלחמה האחרונה, ישנה עלייה במקרי הכלבת, בעיקר בצפון הארץ.
הסיבות לכך מגוונות וכוללות:
נדידת חיות נגועות – מלחמות והפרעות אזוריות גורמות לתנועת חיות פרא כמו תנים ושועלים, המהווים נשאים עיקריים של הנגיף.
גידול באימוץ כלבים – חיילים מילואימניקים ואזרחים רבים מאמצים כלבים משוטטים, אך לעיתים ללא מודעות למצבם הרפואי וסכנת מחלת הכלבת.
הסיכונים בתהליך:
במקרים נדירים, יתכנו מצבים שבהם כלבים לא יפתחו רמת נוגדנים גבוהה מספיק נגד מחלת הכלבת עקב חוסר תגובה מספקת של מערכת החיסון.
הארכת פרקי הזמן בין חיסון לחיסון עלולה לגרום לעליה במספר הכלבים שימצאו במצב זה בכל רגע נתון.
אחריות אישית מוגברת – בעלי כלבים יידרשו לשים דגש על מעקב רפואי עצמאי ולוודא כי כלביהם מוגנים.
קשה יותר לעקוב אחר חיסון אחת לשנתיים מאשר אחר חיסון שנתי.
כיצד להיערך לשינוי?
בדיקות והנחיות מומלצות:
בדיקה וטרינרית תקופתית – גם אם החיסון ניתן אחת לשנתיים, מומלץ לבצע בדיקה כללית אחת לשנה.
חשיבות האחריות האישית
מעבר להיבטים החוקיים, האחריות לשמירה על בריאות הכלב ובטיחות הציבור נותרת בידיהם של בעלי הכלבים.
להלן כמה עצות חשובות:
שמרו על כלבכם מוגן – הקפידו על מעקב אחר מועד החיסון הבא.
צמצמו סיכון להדבקה – הימנעו ממתן גישה לכלבכם למקומות שבהם עלולה להיות נוכחות של חיות פרא נגועות.
דווחו לרשויות במקרה של חשד – ראיתם חיה חשודה?
דווחו באופן מיידי לווטרינר הרשותי.
איזון בין הגנה לרציונליות
שינוי החוק לחובת חיסון הכלבת אחת לשנתיים הוא צעד משמעותי המשלב בין מחקר מדעי עדכני לצורך להקל על בעלי כלבים.
עם זאת, יש לזכור כי הסיכון לכלבת נותר ממשי, במיוחד בתקופה של עלייה במקרי ההדבקה בישראל.
על כולנו – בעלי כלבים, וטרינרים ורשויות – לשלב כוחות כדי להבטיח סביבה בטוחה ובריאה לכולם.
בישראל התרחשו לאחרונה מספר מקרים נדירים אך טראגיים של הדבקה ומוות ממחלת הכלבת בבני אדם
אחד המקרים המדוברים אירע באוקטובר 2024, כאשר גבר בן 77 מאזור הצפון ננשך על ידי כלב שהיה בבעלותו. בעקבות הנשיכה נדבק בנגיף הכלבת, מצבו הידרדר והוא נפטר בבית החולים.
בנובמבר אותה שנה, דווח על מקרה נוסף, שבו ילד פלסטיני בן 8 מבקעת הירדן ננשך על ידי כלב משוטט. הילד לא קיבל טיפול מונע לאחר החשיפה, דבר שהוביל להתפתחות המחלה ולמותו.
כלבת היא מחלה קטלנית, אך ניתן למנוע אותה באמצעות טיפול מהיר לאחר חשיפה לנשיכה או שריטה של בעל חיים חשוד.
משרד הבריאות מזכיר לציבור כי במקרה של נשיכה או שריטה, יש לשטוף מיד את הפצע במים וסבון, לחטא אותו, ולפנות בדחיפות ללשכת הבריאות הקרובה לקבלת חיסון מונע.
במקביל, דווח על עלייה במקרי הכלבת בקרב בעלי חיים בצפון הארץ, בעיקר בתנים ובכלבים.
הרשויות פועלות לצמצום התפשטות המחלה, כולל חיסון בעלי חיים, ומדגישות את חשיבות החיסון השגרתי של חיות מחמד.
מחלת הכלבת היא אחת המחלות הנגיפיות הקטלניות ביותר בעולם
וכמעט תמיד מובילה למוות אם אינה מטופלת בזמן.
מסוכנותה הרבה נובעת ממספר גורמים:
נגיף תוקפני במיוחד
המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-Rabies ממשפחת Rhabdoviridae.
נגיף זה מותאם לחדור את מערכת העצבים המרכזית של היונקים ולגרום לפגיעה מוחית.
הוא מתרבה במהירות בתוך תאי עצב ומתפשט באופן חסר תקנה ברגע שהוא מגיע למערכת העצבים המרכזית.
סימפטומים קשים ומטרידים
לאחר שהנגיף מגיע למערכת העצבים המרכזית, מופיעים תסמינים קשים כמו:
זהירות וידע קודם והיערכות בהתאם היא מפתח משמעותי ביותר
פחד ממים (Hydrophobia)
קושי בבליעה שנגרם מעוויתות שרירי הגרון, מה שמוביל לפחד ממים או אפילו מרעשם.
שינויים התנהגותיים: תוקפנות, בלבול, חרדה או שינויים קוגניטיביים חמורים.
תסמינים נוירולוגיים: פרכוסים, שיתוק חלקי או מלא, ורעד.
ברגע שהסימפטומים הנוירולוגיים מופיעים, המוות כמעט בלתי נמנע, בדרך כלל תוך ימים עד שבועות.
לנגיף הכלבת יש תקופת דגירה ממושכת יחסית (בין שבועות לחודשים), שבה האדם אינו מרגיש דבר.
זה מקשה על גילוי המחלה בזמן.
עם זאת, ברגע שהנגיף מגיע למוח ומתחיל לגרום לסימפטומים, הוא מתפשט במהירות, והמוות מתרחש תוך זמן קצר.
חוסר במערכת חיסון יעילה
ברגע שהנגיף נכנס למערכת העצבים המרכזית, המערכת החיסונית מתקשה להתמודד איתו.
בניגוד לנגיפים אחרים, נגיף הכלבת "מתחבא" בתוך תאי עצב, כך שהמערכת החיסונית אינה מצליחה לזהות אותו ולהילחם בו ביעילות.
העדר טיפול ברגע הופעת הסימפטומים
בעוד שקיים טיפול מונע יעיל מאוד (חיסון לאחר חשיפה, יחד עם נוגדנים), אין תרופה אפקטיבית לטיפול בכלבת ברגע שהסימפטומים מופיעים.
מקרים של הישרדות נדירים מאוד, ומתרחשים רק תחת תנאי טיפול יוצאי דופן וייחודיים.
יכולת התפשטות גבוהה
נגיף הכלבת מועבר באמצעות נשיכות, שריטות או מגע עם רוק של בעל חיים נגוע.
בעלי חיים כמו כלבים, חתולים, תנים ושועלים הם נשאים עיקריים, והיכולת שלהם לבוא במגע עם בני אדם מגבירה את הסיכון לחשיפה.
כיצד ניתן למנוע את המחלה?
חיסון מונע: אנשים הנמצאים בסיכון גבוה (כמו וטרינרים או מטיילים באזורים נגועים) מומלץ שיתחסנו מראש.
טיפול מהיר לאחר חשיפה:
חיסון מיידי ונוגדנים לאחר נשיכה יכולים למנוע את התקדמות המחלה כמעט ב-100%.
חיסון בעלי חיים:
חיות מחמד צריכות לקבל חיסונים קבועים נגד כלבת כדי לצמצם את התפשטות הנגיף.
הכלבת מסוכנת כל כך משום שהיא פוגעת ישירות במערכת העצבים המרכזית, כמעט בלתי ניתנת לעצירה לאחר הופעת סימפטומים, וקשה מאוד לגוף להילחם בה.
עם זאת, מניעה וחיסון בזמן יכולים למנוע את המחלה ביעילות גבוהה מאוד.
